פסיכולוג לטיפול בחולי אלצהיימר

מחלת האלצהיימר גורמת לקושי תפקודי גם בביצוע פעולות פשוטות, שנעשו בעבר ללא כל בעיה. את חולי האלצהיימר מלווה בלבול, קושי בשיפוט ובהתמצאות וגם מחשבות שווא. כל אלה משפיעים לא רק על המישור התפקודי הדורש מענה, אלא גם על המישור הרגשי בו חשוב לטפל לא פחות. 

חשיבות הטיפול הפסיכולוגי לחולי אלצהיימר

בני משפחה רבים המטפלים בבן משפחתם שלקה באלצהיימר שמים דגש רב מאוד על הטיפול הפיזי, הדאגה לכך שלבן משפחתם לא יקרה דבר: שלא ילך לאיבוד או יהיה בסכנה בבית. כל אלה כמובן חשובים מאוד אך גם מענה לצד הנפשי רגשי הוא חשוב מאוד. למי שאינו איש מקצוע יהיה לא קל לחדור את המעטפת שנבנית סביב חולה אלצהיימר. לכן, פניה לפסיכולוג המומחה בתחום זה תקל על כולם.

בעיות התנהגות בקרב חולי אלצהיימר

בשלביה הראשונים של המחלה בעיות התנהגותיות נראות פחות והתסמינים הבולטים הם הבלבול, השכחה, בריחת מילים וכו'. בשלביה המתקדמים של המחלה, לא רק שהחולה מבולבל לחלוטין, ניתן לזהות אצלו בעיות התנהגותיות שמקשות אף הן על הטיפול בו, בעיות כמו: עקשנות, חזרה אובססיבית על פעולות, בעיות בשינה, בעיות בתזונה. 

בעיות התנהגות אלה מקשות עוד יותר על המטפלים ויוצרים אצלם תסכול אשר חוזר אל המטופל ומשפיע על התנהגותו עוד יותר.

אבחון פסיכולוגי

לעיתים נדמה למטפלים שחולה אלצהיימר כלל אינו קולט את סביבתו. הדבר אינו נכון. טון דיבור כועס או דיבור מורכב יכול בהחלט להשפיע, ממש כפי שהם ישפיעו על התנהגותו של ילד קטן. בתחילתו של טיפול פסיכולוגי יערך אבחון שמטרתו לזהות מהם הגורמים לבעיות ההתנהגות או בעיות אחרות. 

אותה תופעה יכולה לנבוע מגורמים שונים. כך למשל הפרעות בשינה שישנן אצל חולי אלצהיימר רבים יכולות לנבוע מחרדה, דיכאון, העדר שגרה בריאה ושעמום, אך גם מבעיה בריאותית או אפילו תנאי הסביבה כמו רעש או אור. אבחון מקור הבעיה, האם הוא פיזי או רגשי, ואם רגשי – מהו בעיקר, יכול להקל על בעיה מסוימת כמו בעיית שינה, ליצור שינוי התנהגותי וגם קשר טוב יותר בין המטפל הקבוע של החולה לבין החולה.

יצירת שגרת חיים מתאימה לחולה

אבחון פסיכולוגי והתנהגותי תוך צפיה בחיי החולה יכול לזהות צורות התנהגות של החולה וגם את הגורמים בחיי היום יום המביאים לכך, כאשר למטפל לרוב לא יהיה מושג שאותם דברים יוצרים אצל החולה את צורות ההתנהגות הלא רצויות. לדוגמה, אם המטפל הוא אחד הילדים, והוא רגיל לכך שאביו או אימו אוהבים פתירת תשבצים ונותן להם מתוך רצון טוב לפתור תשבצים גם כעת, הדבר יכול ליצור תסכול ועצבנות אצל החולה. 

חשוב להתאים את שגרת היום יום למצבו הקוגניטיבי ו/או הפיזי של החולה. האלצהיימר, לפחות כרגע, היא מחלה המתפתחת רק בכיוון אחד, שאינו חיובי, כך שעל המטפל להיות מוכן לכך שפעילות שמתאימה היום לא בהכרח תתאים מחר.

פעילויות פשוטות כמו עבודה בגינה, מיון חפצים, עריכת שולחן או קיפול כביסה יגרמו לחולה להיות פעיל וגם לחוש סיפוק, במיוחד אם הוא מקבל עידוד וחיזוקים חיוביים. ההוראות לביצוע משימה צריכות להיות ברורות לחולה. לעיתים יש לפרט מה בדיוק כוללת משימה, גם אם למטפל הדברים נראים ברורים.

החשוב ביותר – להבין שהחולה אינו עושה בכוונה

גם כאן, במיוחד כשזהו טיפול של ילד בהורה, בגלל היכרות קודמת ורבת שנים איתו,  הילד מתקשה להבין שמה שהיה צריך להשאיר מאחור וכעת ישנו מצב אחר לגמרי שיוצר גם אדם חדש כמעט. ישנו קושי להיפרד מדמות ההורה המוכרת. כך, תסמינים כמו חזרתיות – חזרה על שאלה או פעולה, עקשנות ועוד מתקבלים אצל הילד כרצון של ההורה להרגיז או לעשות דווקא. 

חשוב להבין שדבר אינו נעשה בכוונה, להתייחס בסבלנות וגם לא להיכנס לוויכוחים שכלתניים או הסברים מורכבים. גם אם זו התקשורת שהייתם רגילים אליה בעבר, היום יש לבנות צורת תקשורת אחרת. גם כאן הטיפול הפסיכולוגי יסייע מאוד.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715476

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר